סגנונות קעקועים
רוב האנשים לא מחפשים סטודיו — הם מחפשים דבר מסוים. הסגנונות שאנחנו עובדים בהם, ומה כל אחד מהם באמת מבקש.
קו דק
טכניקה, לא גודל. מחט יחידה, לחץ נמוך, וקווים שמתוכננים מראש עם מרווח שיישאר נכון בעוד עשור.
בוטני
צמחים, עלים וענפים — מתוכננים לפי הכיוון שהגוף כבר נותן, לא לפי איך שהם נראים על דף.
כתב
מילה, שם או תאריך. הטכניקה פשוטה להסביר וקשה לבצע, כי אות שהתעוותה קצת היא אות אחרת.
בלאקוורק
מבין הטכניקות הנפוצות, זו שמזדקנת הכי טוב — בתנאי שהיא תוכננה מראש להזדקן.
אורנמנטלי
עיטור שנבנה סביב הגפה — חזרה, סימטריה, וקצב שממשיך את הצורה של הגוף במקום להתעלם ממנה.
שחור־אפור
עומק בלי צבע. הכול נבנה משכבות של אותו דיו, וזה מה שהופך את המעברים לחלק הקשה.
נאו־טרדישנל
קו חיצוני חזק, צבע מלא וצורה שנקראת ממטר וחצי. הסגנון בנוי מלכתחילה כדי להישאר קריא.
צבע
הפלטה נבחרת מול העור שעליו היא תשב, לא מול מסך. זה ההבדל בין צבע שעובד לצבע שנראה נכון בשרטוט.