זו השאלה הראשונה כמעט תמיד, ולרוב היא נשאלת בחצי התנצלות. אין בה שום דבר מביך, והיא גם שאלה טובה: התשובה משנה איפה כדאי לשים את הקעקוע ובכמה תורים.
סף הכאב הוא אישי ולא ניתן לחיזוי מהצד. שני אנשים באותו מקום בדיוק יתארו שני דברים שונים לגמרי, ומי שעבר לידה או ניתוח לא בהכרח יעבור את זה בקלות.
מה שכן ידוע: אזורים עם שריר או שכבת שומן מעל העצם — זרוע חיצונית, שוק, ירך — נוחים יותר. צלעות, עצם הבריח, פנים כף היד, כף הרגל והצד הפנימי של הזרוע — פחות. זה לא כלל ברזל, אבל זו נקודת פתיחה טובה לשיחה.
משך התור משפיע לפחות כמו המיקום. שעה במקום כואב עוברת בסדר; ארבע שעות במקום נוח נגמרות פחות טוב. עבודה גדולה מתחלקת לכמה מפגשים, וזה שיקול של נוחות ולא של קצב עבודה.
תאכלו לפני, תישנו בלילה שלפני, ותגיעו בלי אלכוהול. זה לא טיפ מיסטי — זה ההבדל בין תור שנגמר כמתוכנן לתור שנקטע באמצע.
אפשר לבקש הפסקה בכל רגע, ואפשר לבקש לעצור ולהמשיך בפעם אחרת. זה לא כישלון ואף אחד כאן לא יעשה מזה עניין — עדיף להשלים בתור נוסף מאשר לסיים עבודה על מישהו שכבר לא נמצא שם.