קעקוע נשפט בעשר שנים ולא בעשרה ימים. זה מה שהופך בלאקוורק למעניין: מבין הטכניקות הנפוצות, הוא זו שמשתנה הכי פחות.
הסיבה פשוטה. שטח שחור מלא מחזיק הרבה פיגמנט בשכבה אחידה, ולכן כשהעור מתרחב והפיגמנט זז — התוצאה עדיין שטח שחור מלא. קו בודד שזז נראה מרוח; שטח שזז נראה כמו שטח.
מה שכן משתנה הוא הקצוות. הגבול בין השחור לעור מתרכך מעט לאורך השנים, ולכן צורה שנשענת על פינה חדה במיוחד תיראה בעוד עשור מעט פחות חדה. עיצוב טוב בטכניקה הזו מניח את זה מראש.
גוון העור והמיקום משנים כמה מעברים צריך כדי להגיע לכיסוי אחיד, ולא רק איך זה נראה בסוף. אזור שנחשף הרבה לשמש גם ידהה מהר יותר — זה נכון לכל קעקוע, אבל בשטח גדול זה בולט הרבה יותר.
תיקון בשטח שחור הוא בדרך כלל פשוט: משלימים כיסוי באזור שדהה, ולא מקעקעים מחדש. עבודה גדולה עשויה לבקש מפגש תיקון אחת לכמה שנים, וזה שיקול שכדאי לקחת בחשבון עוד לפני שמתחילים.